חשבון נפש בין נואיבה לדהב

חביבת אלבי – סיני

תקופת החגים עבורי היא לא רק תחילת שנה חדשה, תפוח בדבש וסוכת שלום, אלא תהליך רוחני עמוק יותר של בחינת השנה שעברה – דיוק השנה שעברה. התבוננות מהפנים אל החוץ. עיבוד הדברים בעיניים אחרות. 

האם הרגשתי טוב? התנהגתי לאחרים בטוב? האם ביליתי מספיק זמן עם האנשים החשובים לי? האם הקשבתי? האם עצרתי כדי לומר תודה?
האם יצרתי לעצמי את הסביבה הנכונה לי? בחרתי בעשייה הנכונה לי? האם למדתי להבליג? להתנהג בסובלנות?
ועוד שאלות רבות על לאן אני רוצה להגיע ותפילה קטנה שזה יקרה.

את השקט הנייטרלי מצאתי בסיני. כן, אותה סיני עם אזהרת המסע משנות ה-90, סיני שיצאנו מתוכה, שאבא לחם בה, של האויב(?!), היא גם סיני של אהבה אמיתית, של פשטות טהורה, של אחדות ושלום, של מוזיקת נשמה. ואוי, מה זה עושה לנשמה שלי. חליל ותוף מרים ומנגינה מקודשת, ובדואים ויהודים ואמריקאים עם אותן עיניים חומות עמוקות, שרוצות רק לאהוב.

אז מאיפה להתחיל ?

פייסבוק

קבוצת הפייסבוק 'אוהבי סיני' מונה כ-70,600 חברים. מומחים ומטיילים מתחילים, עונים על כל שאלה באהבה רבה. בנוסף, בלשונית 'קבצים', ניתן למצוא את כללל המידע המפורט על סיני, החל באזהרות המסע, ועד לחופים, מחירים ונהגי מוניות מומלצים. 

מעבר גבול טאבה

מעבר גבול יבשתי מאילת, חצייה ברגל או בעזרת רכב פרטי בדמי מעבר של 106 שקלים בצד הישראלי ועוד 400 לירות(81 שקלים) בצד המצרי.  פעיל 24 שעות ביממה, למעט יום כיפור ויום הקורבן המוסלמי. במעבר תתבקשו למלא פרטים אישיים ועל יעד השהייה שלכם בסיני לטובת רישום וביקורת.

תחבורה בסיני

נהגי המוניות הבדואים מחכים מצידו השני  של המעבר כדי להוביל אתכם לחוף. עדיף לחלוק מונית עם עוד מטיילים ולסכם מראש את עלות הנסיעה. בתקופת החגים המחירים עולים במעט. רבים מהנהגים גם זמינים במספרים ישראלים וכדאי לקרוא המלצות על נהגים מוכרים בקרב הישראלים ולקבוע איתם מבעוד מועד.

סים מקומי

רשתות הסלולר הישראליות לא זמינות בסיני, רק במעבר הגבול. הקליטה לא תמיד יציבה בחופים, ממליצה לקנות סים מקומי בעלות של 80 לירות מצריות ולהוסיף את חבילת הגלישה בהתאם לנפח הרצוי במחירים משתנים(בקשו מנהג המונית לעצור בדרך).

חופים

החוף שנמצא על מעבר הגבול הוא טאבה – ממש ביציאה מאילת. והחוף המרוחק ביותר- במרחק ארבע שעות נסיעה הוא שארם א' שייח. (נחשבת כעיר תיירות של ממש)

מתוך אתר סיני וייבס

מהצד השני של אילת

מוזר במעט היה לי המפגש מהצד השני של הגבול, נהגי מונית בדואים לובשי שמלות לבנות מחכים לי חמושים בעברית רעועה. המחשבה הראשונה שעלתה בי זה 'אולי הייתי צריכה להקשיב לאמא?' 'אולי זה לא כלכך רעיון טוב כמו שחשבתי?' 'אולי הוא בכלל מדאעש?' 'למה לא קבעתי מונית מראש?' שקטה, שלא כהרגלי, ישבתי, מביטה בנוף העוצר נשימה, מדבר לצד החוף, וכביש אחד ביניהם. שקט בחוץ, צלילים מוכרים בערבית בפנים, שום דבר שמפריע, לא בניינים, לא עשן, לא רמזורים, לא אנשים.  נהג המונית הקפיד להסביר לי בסבלנות ברבע עברית, רבע אנגלית וחצי ערבית על המקומות שאני רואה בדרך, עצר כדי שאקנה סים וגם כיבד אותי בוופל קטן.'הנה, הוא מרעיל אותי?' אחרכך קצת כעסתי על עצמי. על הציניות, על הפחדים, על התכתיבים. נורא לדעת עד כמה הראש שלנו חושב בתבניות. נורא שהתרגלנו למתג את האויב. 

נורא עד כדי ששכחנו שבסופו של יום – כולנו בני אדם.

לה מרידאן דהב – חמישה כוכבים וירח מלא

כידוע, רוב המטיילים המגיעים לסיני מגיעים להיזרק בחושות, אך אני העדפתי ללון במלון (יחי הסדינים הלבנים) ובמהלך היום לבקר בחושות ובחופים היפייפים. לאחר בירור מעמיק ובחינת אופי החופים תיכננתי סוף שבוע – מחמישי עד שני, שגרם לי להתמכר לקסם ולרצות עוד ועוד ועוד.

המלון ממוקם כשעתיים נסיעה מהגבול- דרומית לטיילת דהב, האזור ידוע כאתר צלילה מפורסם מאוד ברחבי העולם,  בעל חופי ים קריסטל ושונית אלמוגים מרהיבה ביופייה.

המלון שקט מאוד, מפואר, נקי ומתוחזק היטב, בעל חוף פרטי, שלוש בריכות מלח, טיפולי ספא, בריכת אינפינטי, חצי פנסיון, ארוחת ערב טעימה מאוד, בטעמים של בית – מג'דרה, שיפודי שישליק, חלבה פיסטוק, עוגיות מעמול ופנקייקים עם השם שלי.

מחיר ללילה לזוג – חצי פנסיון : 200-400 שקלים

את פני קיבל פקיד קבלה מצרי מקהיר, שסיפר על החברים היהודים שלו שהיו מתארחים בדהב בעבר 'המלחמות שייכות לממשלה, לא לאנשים הפשוטים' הוא אמר ואני חייכתי אליו חיוך כזה מבין. האנשים הפשוטים רוצים רק לחיות. ולחיות באושר.

תמורת שבעים יורו, התפנקתי בטיפול קליאופטרה – טיפול ספא מלא, הכולל חמאם טורקי, עיסוי  שוודי בן ארבעים וחמש דקות, מסיכת קוקוס שכיסתה את גופי, ומסיכת ים המלח על פניי. משונה היה להרגיש כמו עוגת קוקוס בוצית. אך בהחלט שווה להיות קליאופטרה.

בטיילת על המדרכה

בטיילת של דהב, טיילתי בין התקווה לחופש.

בתי קפה על המים, שוק בגדים, תכשיטים זולים, מוכרים שמדברים עברית עוד מימי השלום, ירקות אורגניים, גלידות  בעבודת יד, דגים ופירות ים, נרגילות, מזכרות ומה לא. פגשתי תיירים מרוסיה שהגיעו לצלול באזור וחבורת ישראלים אחרי צבא.

נזכרתי במילים של פקיד הקבלה. המלחמות לא שייכות לאנשים הפשוטים. הם רוצים בסוף יום לקנות לחם הביתה, ואם יש גם חלב אז מה טוב. האנשים הפשוטים רוצים להגשים חלומות, שהלב ידפוק מהר והנשימה תעצור פעמיים או שלוש, הם רוצים אנשים קרובים, משפחה, חברים, מישהו שיאמין בהם. האנשים הפשוטים רוצים לאהוב. 

מוכר תכשיטים זקן אמר לי "כבר לא באים לסיני כמו פעם…", קניתי ממנו זוג עגילי כסף, ועניתי בשקט "חבל".

כשירד חושך מצרים והירח נגלה בשיא תפארתו, מלא ולבן וטהור – נזכרתי בסיפורים של אימי על מצרים היפה, במילים של אבי על מלחמת סיני, בחדשות, באזהרות מסע, בהיסטוריה ההכי הכי מוקדמת, בתנ"ך,מאיפה באתי, לאן אני רוצה ללכת,  מאיזו מצרים אני רוצה לצאת.

בדיונה הגדולה של איברהים

חברים טובים ששהו באותה העת בחושות, הזמינו אותי לניואבה, להיזרק יום שלם מול הגלים.

הדיונה הגדולה של איברהים וסלים, היא מתחם חושות עתיק, של שני אחים בדואים דוברי עברית שוטף המסתובבים עם חלוק לבן ומשקפי שמש ומנהלים עסק מצליח. במקום יש חושות וחדרים בודדים עם מזגן.

המראה של המקום בתפוסה מלאה יחד עם השקט והשלווה של כל אדם בחיפוש העצמי שלו, היה קסום עבורי. אידיאלי. ישראלי מנגן עם בדואי על גיטרה ועוד, הסיגריה והבירה ביניהם, והלב שלי כמעט יוצא מהמקום. הדבר היחידי שהבאתי הוא דף ועט וכתבתי, כתבתי, כתבתי, כל מה שהיה עצור בתוכי.

החור הכחול (BLUE HOLE), ראס אבו גלום והלגונה הכחולה

בנסיעה שארכה כרבע שעה מדהב הגעתי למקום שבשבילו נסעתי לסיני. 

החור הכחול – אתר צלילה שנדמה כי הוא מין חור אין סופי בעומק של כ-130 מטר, התחום סביב בעומק של 56 מטרים. צוללנים רבים מכל העולם מגיעים לאתר. את ציוד השנירקול ניתן להשכיר בבתי הקפה ממול. 

כשירדתי מהמונית, חייך אליי הילד עם העיניים הכי בוערות בעולם. נדמה היה כי אש יוצא לו מהאישונים. 'אנא מוחמד' הוא אמר לי. ואני לא יכולתי להפסיק להסתכל. בן עשר בערך, גופו שזוף מהשמש, נראה כי צומח כמו פרח במדבר, והחיוך שלו-  חיוך של חופש. הוא הושיט לי בשני ידיים את ציוד השנירקול, ואני מיד אמרתי לו – רק איתך!

הוא קפץ למים בתחתונים – כאילו היה זה הגיגית בחצר הבית שלו- בזמן שאנשים אחרים עוד עוטים על עצמם ציוד צלילה ובלוני חמצן. 

החור הכחול לגמרי אתר השנירקול הכי יפה מכל המקומות בהם הייתי בעולם – כן, אפילו מתאילנד. 

 

בדרכים

הפלגה של כ-15 דקות הובילה אותי לראס אבו גלום ומשם בטנדר ללגונה הכחולה. 

מה זה זנזיבר באמצע המדבר? 

מים רדודים בצבע טורקיז בהיר בהיר בהיר, גולשי רוח ואוהלים. ישנו קורס קייטסרפינג בלגונה ורוב החושות מבודדות ללא חשמל, נוף היסטרי!

 

דיס המלצה

התארחתי לילה במלון הוותיק הממוקם על הגבול- הילטון טאבה & נלסון. המלון ישן, לא מתוחזק, צוות לא נחמד שחייב אותי חיובים סתמיים בכרטיס האשראי – ובכלל – לא מומלץ ביחס לרוב המלונות שיש בסיני – או בפרט בטאבה.

18 תגובות הוסף תגובה

  1. שיר ים הגיב:

    אהבתי את הפוסט מאוד.
    פירוט מעולה ומועיל.
    כייף גם שהוספת המון תוכן אישי לאורך כל ההסברים.

  2. oferkeidar הגיב:

    היה ונשאר גן עדן, לפחות מבחינת הנוף. לא הייתי בסיני המון שנים, מחכה לימים טובים יותר 🙂
    אוהב שמוסיפים בפוסטים כאלה גם דיס-המלצות

  3. Michal Ben-ari Manor הגיב:

    הצלחת להעביר את המורכבות, היופי, האווירה והייחוד של סיני. אני אוהבת את הכתיבה שלך מאד!

  4. שולי הגיב:

    הפוסט שלך מעורר געגועים לתקופה אחרת, לזמנים בהם היינו נעימים יותר האחד לשני ופחות מונעים מפחדים. היה עצוב ומשמח בו זמנית לקרוא. אישית לא הייתי בסיני יותר מעשרים שנה, מקווה לחזור יום אחד. תודה 🙏

  5. גלית קידר הגיב:

    לגמרי איתך, ממש מתגעגעת לשקט שמרחף שם ועושה טוב לנשמה.
    כמה עלה לך המלון?

  6. עמית בן ברוך הגיב:

    תמונות מהממות בהחלט עושה חשק:))

  7. אנה הגיב:

    וואו איזו כתיבה יפה! פוסט מעולה. מקווה שיום אחד אגיע לשם.

  8. גלעד הגיב:

    נשאבתי פנימה, עושה חשק! געגועי לסיני.

  9. צליל הגיב:

    אלוהים כמה שעשית לי חשק. שנים שסיני בראש שלי ויום אחד אני אתגבר על הפחד ואסע! תמונות מהממות והבלוג בכלל ♥️

  10. דשה הגיב:

    ואוו, פוסט כל כך מדהים וחוויתי שעשית לי חשק לחזור לסיני 🙂

  11. סהר הגיב:

    פוסט מהמם, הכתיבה התמונות פשוט וואו! עדיין לא הייתי בסיני, נשמע מקום חלומי

  12. המתלבטת הגיב:

    החזרת אותי כמה עשורים אחרונית כילדה היינו כל המשפחה יורדים לסיני ולא היו בכלל התלבטויות..
    אין ספק שביטאת בקול רם את המחשבות של אלו שחוששים להגיע למקום.
    שמחה שעבר עליך טיול מפנק ומהורהר משו.

  13. inbar shahak הגיב:

    די, אני יושבת על הספה ומייבבת עכשיו שאין לי אומץ לנסוע לסיני שוב, אני מנועה מלהגיב הלאה, הפוסט הזה טוב מכדי להיות אמיתי:)

  14. וואו, מהמם!!! כל כך חבל שיש מתח וחשש (אני לא יכולה להירגע כשיש רק צל של מתח). נראה מקום מושלם! אהבתי את הכתיבה האישית והרגישה

  15. בנצי גורן הגיב:

    חרי את סיני בזמנו לאורך, לרוחב וגם באלכסונים. הפוסט הנפלא הזה היה עבורי כמו מסע במנהרת הזמן.

  16. Roni הגיב:

    פוסט מהמם ותמונות יפות! תודה על כל ההמלצות

  17. ilanaba הגיב:

    חזרתי בתחילת השבוע משם… יכולה להבין את הקסם הזה שאת מדברת עליו. נפלא! משמח לשמוע שגם את טעמת ואהבת. איך אפשר שלא…

  18. Yossi Levi הגיב:

    מדהים חיים שלי עכשיו בואי נחזור לשם

להגיב על צליל לבטל